מי הגורם המרכזי שאחראי ליכולת הקבוצה על המגרש ולתוצאות שלה – השחקנים, המאמנים, הבעלים, האוהדים? שילוב של כולם כמובן, אבל איכשהו את המחיר על כישלונות משלמים רק המאמנים, כאשר השחקנים יוצאים נקיים. כל עונה היא עונת מבחן לכל המערכת, אבל בעיקר למאמנים, אז בואו נבדוק מה מצבם לקראת העונה החדשה. מהי נקודת הפתיחה שלהם, ולאן הם צריכים לשאוף.
עומר פרץ, כפר־סבא: בליגה של הגדולים
כמו נימני, גם לעומר פרץ בן ה־36 אין רזומה שאפשר להתפאר בו, וגם עבורו זו הזדמנות להוכיח את עצמו. העבר שלו כשחקן ועובדת היותו בן של (ויקי, חלוץ מכבי ת"א ונבחרת ישראל), הכניסו אותו יותר בקלות לסצינת המאמנים, אבל עד עכשיו זה היה בעיקר בקבוצות ליגה א' עם גיחות קצרות ללאומית. לקבל קבוצה כמו הפועל כפר־סבא זו הזדמנות לעלות מדרגה ולהראות שהוא שייך לליגה של הגדולים יותר. העונה הקרובה תהיה מאתגרת במיוחד בשבילו גם בגלל הפרופיל הגבוה יחסית של הקבוצה וגם כי משפחת שום לא תעמיד לרשותו כלים שיאפשרו לו ממש להיאבק על העלייה לליגת העל. הסגל יהיה מורכב ברובו משחקנים צעירים, חלקם שעלו רק עכשיו מקבוצת הנוער, עם חיזוק שגם הוא לא מהשורה הראשונה. כמו במקרה של נימני, הצלחה תכניס אותו חזק ללופ – ואילו במקרה של כישלון, ליגה א' עדיין שם.
אורן אהרוני, בני־הרצליה: להמשיך את המגמה
כמו במקרה של בני לם, גם אורן אהרוני אימן בעיקר נוער עד שקיבל בגיל מאוחר יחסית (47) צ'אנס בקבוצת בוגרים בליגת העל. וכמו במקרה של מכבי נתניה, גם בני־הרצליה נחלה הצלחה עצומה – ועכשיו נשאלת השאלה לאן הלאה. אהרוני, שעסוק בימים אלה עם נבחרת העתודה באליפות אירופה בכדורסל, לקח בעונתו הראשונה את גביע המדינה ונעצר בליגה רק בסדרת גמר הפלייאוף. קשה להאמין שראשי הרצליה, לני רקנאטי ואלדד אקוניס, יחד עם המנהל המקצועי זופר אבדיה, מצפים לשחזור כזה עוצמתי של העונה הקודמת.
אם בני־הרצליה תהיה גם בעונה הבאה חלק מחבורת הצמרת ותשחק כדורסל מלהיב, זה בהחלט יספק אותם. לשם כך הם השאירו את רוב הסגל, בתקווה שהמגמה לא תהיה שלילית. אהרוני יצטרך לדעת איך להלהיב את השחקנים שלו שוב, מה גם שהקבוצות האחרות יתייחסו כבר להרצליה במלוא הרצינות. ימי האנדרדוג הסתיימו מבחינתה.
עידן מימון, א.ס רמה"ש: אתגר כפול
לפני כחודש וחצי הוצג עידן מימון כמאמן קבוצת הכדוריד של א.ס רמה"ש ואמר: "הסתיים פרק משמעותי בחיי שנמשך מעל 30 שנה כשחקן וכמאמן בהפועל ראשון. אני שמח ונרגש להתחיל פרק חדש בחיי כמאמן קבוצת הבוגרים של רמה"ש ומצפה בכיליון עיניים לפתיחת העונה הקרובה. אני בטוח שיחד נעמוד באתגרים".
מאחורי המשפטים האלה, שנשמעים בכל מסיבת עיתונאים להצגת מאמן או שחקנים חדשים, מסתתרת לא פחות מרעידת אדמה בכדוריד הישראלי. במשך עשרות שנים עידן מימון היה שם נרדף לכדוריד הישראלי ותמיד הוצמד לשמו גם הצירוף הפועל ראשל"צ (למעט הפסקה של שנתיים, שבמהלכן שיחק בגרמניה). הוא זכה עם הקבוצה ב־13 אליפויות וב־12 גביעים כשחקן, וכמאמן הוביל אותה לדאבל לפני ארבע שנים. לאחרונה עבר בין הצדדים חתול שחור, ומימון החליף את האדום של הפועל ראשון בכחול של רמה"ש, אליה הוא מגיע כשהיא במצב מורכב. מצד אחד רמה"ש עושה עונות מצוינות וממעטת להפסיד, אבל מצד שני ההפסדים הספורים מגיעים דווקא במשחקי המאני־טיים. בעונה שעברה, למשל, היא הפסידה בגמר הגביע ובסדרת גמר הפלייאוף, אליה הגיעה עם יתרון הביתיות.
האתגר של מימון הוא, אם כן, כפול. להוכיח שהוא יכול להצליח גם מחוץ לחממה של הפועל ראשל"צ בה גדל, ולקחת את רמה"ש צעד אחד קטן־גדול קדימה בדרך לזכייה בתארים.
