"כואב לי מה שקורה לחברה שלנו ובעיקר מה שקורה בכפר סבא בין חרדים לחילונים, זה הבית שלי": נדב לויטה (25), תלמיד מצטיין באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי לשעבר) חילוני ברמ"ח אבריו החל במיזם קירוב לבבות בין חרדים לחילונים לנוכח ההקצנה בין שני המגזרים ומקיים מפגשים חודשיים בבתי תושבים במטרה להפיג את כל החששות של אלו מאלו: "אף אחד לא חייב או צריך להסכים עם השני, אבל אם אנחנו רוצים לחיות כאן כעם נורמלי מחובתנו להבין זה את זה".
2 צפייה בגלריה
נדב לויטה. "לא רוצה שהעיר שלי תהיה מפולגת"
נדב לויטה. "לא רוצה שהעיר שלי תהיה מפולגת"
נדב לויטה. "לא רוצה שהעיר שלי תהיה מפולגת"
(צילום: אלי דסה)
קראו גם >>>>

"אי אפשר כך"

הוא נולד כנצר למשפחת לויטה המפורסמת ממייסדי העיר כפר סבא, כדורסלן בליגה הארצית בתחביבו, שאת פעילותו החברתית החל לפני כשנתיים ("עד אז הייתי חסר כל מוערבות חברתית") כאשר החל להנהיג מחאת סטודנטים ארצית בנוגע לשכר הלימוד היקר בשנת הקורונה. במקביל, החל לדבריו לחוש ב"שנאה יוקדת" ברשתות החברתיות בעיקר בין חרדים לחילונים, והחליט כי "ככה אי אפשר להמשיך יותר, וחייבים לעשות עם זה משהו".
מחשבותיו אלו קיבלו ביטוי בדמות מיזם ייחודי שפתח לאחרונה שנועד להפגיש בין חרדים לחילונים בבתי תושבים אותו הוא מקווה להפוך למיזם ארצי. המפגש הראשון שהתקיים לפני מספר ימים נחל הצלחה מרובה, ובימים אלו הוא נערך לקיום המפגש השני: "היה מרגש לראות איך במשך שלוש שעות ישבו אנשים מקצוות החברה היהודית בישראל, דיברו על הנושאים הכי קשים, אף אחד לא הסכים עם השני, אבל כולם יצאו מחויכים עם החלפת טלפונים. זה ריגש אותי ברמה של דמעות".
הפכו לחברים?
"לא יודע, אולי, אבל ראית ששני הצדדים קלטו שמולם עומד קודם כל בן אדם עם רצונות וערכים שאולי שונים משלו, אבל עדיין תושב העיר, בעל משפחה, שחשוב לו לחיות כאן יחד עם השכן שלו בשלום. אני לא רוצה לעשות כאן אידיאליזציה של המפגש או המיזם. לא חושב שמישהו הסכים עם דרכו של השני, ותקשיב נגעו שם בנקודות הכי קשות, מרמה של מעמד האישה, גיוס, ועד למדע. לא שמעת במפגש הזה 'יא-מטומטם, מה אתה מבין? או 'יא-כופר, מי אתה בכלל?' שמעת הרבה, כבוד הדדי, שיח מכבד, ותתפלא גם הבנה לעמדות הכי קשות של הצד הנגדי".
כלומר?
"אני קודם כל אדבר על עצמי לא בשם אחרים, עד שלא נפגשתי עם חרדים חשבתי שאין שום היגיון בדבריהם, שהם בורים, לא מבינים במדע, סוג של טפילים שמשתמשים בכסף של האוכלוסייה הכללית לרווחתם, ופתאום הבנתי, שוואלה זה ממש לא ככה. יש היגיון בעמדה שלהם, אני לא מסכים איתה, אבל אני יכול להבין שיש סיבה הגיונית ואמיתית למה הם חושבים ככה. יש מאחורי זה מערכת שלמה של תובנות וסט ערכים ומסורת גדולה שנמשכת אלפי שנה שהוא מרגיש שהוא חלק ממנה. אפשר שלא לכבד אדם כזה? לא צריך להסכים, גם אני חושב אחרת, אבל מישהו יכול שלא לכבד אדם שמתנהג על פי ערכים טובים, גם אם הם מנוגדים לשלי?
2 צפייה בגלריה
המפגש הראשון. "שמעו אחד את השני"
המפגש הראשון. "שמעו אחד את השני"
המפגש הראשון. "שמעו אחד את השני"
(צילום: פרטי)
"אז לא, לא חזרתי בתשובה או משהו כזה. אני חילוני מאה אחוז, ועדיין יש לי דעות לגבי מה צריך לעשות או לא במרחב הציבורי, אבל אני מבין הרבה יותר, מקבל הרבה יותר, ויודע שמולי ניצב קודם כל אדם הגון שלא בא לעשות דווקא, וגם החרדי עצמו מבין שמולו ניצב אדם כמותו שלא מתנגד לו כי יש לו חליפה מגבעת וזקן, אלא כי גם לו יש סט ערכים שונה משלו".
לך יש חברים חרדים?
"בטח".

"להבין ולהכיל"

דבריו של לויטה, מתחדדים לנוכח השיח ברשתות החברתיות שהקצין בשנים האחרונות, וכדור שלישי בכפר סבא חורה לו במיוחד מה שקורה בעיר: "תסתכל ברשתות החברתיות מה שקורה? כל נושא הכי קטן מתפתח לשיח דוחה, אני כמובן לא אחזור על הקללות ועל הירידה המתועבת לפסים אישיים, אבל לצערי השיח הזה, משני הצדדים, לא נשאר רק במרחב הוירטואלי, הוא מחלחל גם למרחב הציבורי, לרחוב ויצמן, רוטשילד, השכונה הירוקה ועוד".
לויטה טוען כי חלק מההאשמה רובצת גם על האוכלוסייה הכללית החילונית בעיר: "בדור של ההורים שלי ובטח של הסבים שלי לא היה דבר כזה. כפר סבא בתחילתה הייתה עיר עם הרבה יותר דתיים, והיום נעים מאוד לחילונים להגיד שבכפר סבא אין חרדים. אגב, זה ממש לא נכון, יש, הם רק מיעוט ומשתדלים לא לבלוט לנוכח השיח המקצין. בעבר, החילונים הבינו הרבה יותר את הדתיים, כיבדו אותם וחיו את חייהם מצוין ובאהבה גדולה יחד. לא הייתה להם שום בעיה ללכת לבית הכנסת ולקיים את המסורת ואחר כך לנסוע לים, כולם כיבדו את כולם. ועכשיו מה קרה לעיר שלנו? אני לא יכול לשנות את זה ברמה הכללית, אני כן רוצה לשנות במה שאני יכול, ברמה הפרטנית. להפגיש בין שני המגזרים, להבין ולהכיל. מגיע גם לחרדים וגם לחילונים להשמיע את דעתם, ולכן יש את המפגשים הללו".
מה קורה במפגשים?
"הכוונה היא ליצור קבוצה אינטימית, של עד 15 אנשים משני המגזרים, מעבר לזה זה כבר הופך לסוג של בלגן. שייפגשו אחת לחודש, הלוואי יותר, וידבר וביניהם. במפגש האחרון הגיעו 15 אנשים. בכל מפגש כזה יהיה נושא אחד שיעלה על הפרק, פעם זה נישואים אזרחים, פעם גיוס בני ישיבות ועוד. כל אחד שומע מה יש לשני לומר, ומתפתח שיח ער בין האנשים, שואלים שאלות, מנסים להבין את העמדה, מביאים עמדה הפוכה ואז קורה דבר מופלא, כמו שקורה בכל מקום שמתחילים לדבר ולא לצעוק, מתחילים לשמוע אחד את השני".
לויטה מבקש להדגיש שהוא לא בא ממקום שיפוטי או ביקורתי: "אני חילוני ורוצה לחיות כחילוני, יחד עם זאת אני כפרסבאי ולא רוצה שהעיר שלי תהיה כה מפולגת. אני לא רואה שום סתירה בין לחיות 100% חילוני, כאשר השכן שגר ממולי חי 100% דתי. אין לי שום בעיה עם זה ולא חושב שצריכה להיות בעיה עם זה. ככה צריכה להיות חברה מתוקנת, נורמלית, שלצערי הזדהמה בשנים האחרונות".