בדיון היום (ג') בבית המשפט השלום בפתח תקווה בראשות השפטת אליאנא דניאלי נדחו טענותיה של ספיר ניסני, להגנה מן הצדק, והיא הורשעה בגרימת מותה ברשלנות של אימה, מרים ניסני. ז"ל. ניסני הודתה במאי שעבר בכל העובדות הנוגעות לכתב אישום המתוקן נגדה, אך עם זאת ביקשה לבטלו מכוח טענת ההגנה מן הצדק. טענה שנדחתה היום.
3 צפייה בגלריה
ספיר ניסני הורשעה בגרימת מוות ברשלנות של אמה (צילום: יריב כץ)
ספיר ניסני הורשעה בגרימת מוות ברשלנות של אמה (צילום: יריב כץ)
ספיר ניסני הורשעה בגרימת מוות ברשלנות של אמה (צילום: יריב כץ)
השתלשלות האירועים
ספיר ניסני התגוררה עם אימה בכפר סבא. בין השתיים שררה מערכת יחסים מתוחה, שנגעה להקפדה על הסדר בבית. מכתב האישום עולה כי לאור קפדנותה של האם, היא הייתה מבקרת רבות את האופן בו הייתה משאירה ניסני הצעירה את המטבח. בשל כך הרחיקה האם את התבלינים לחדר הארונות הסמוך לחדר השינה שלה, ומנעה מספיר את הגישה לחדר הארונות.
בליל שבין יום רביעי ליום חמישי ה-21.4.16, בשעה 01:10 הלכה האם מרים לישון. הנאשמת, ספיר ניסני, ניגשה למטבח לצורך רקיחת מכשיר נטורפתי ניסיוני שמרכיביו שמנים ומלח. ספיר חיממה את המרכיבים לטמפרטורה גבוהה. לצורך המלח לבישול, ביקשה ספיר להתנגב לחדר השינה החשוך של אימה, ולקחת את המפתחות לחדר הארונות.
בכתב האישום מצוין כי "מכיוון שרצתה להשלים את ההתגנבות בגיחה אחת כדי להפחית סיכויי תפיסתה על ידי מרים, וכיוון שעל פי הבנתה של הנאשמת ערבוב מתמיד של תערובת השמנים היה חיוני לאחידות התערובת ולשמירה על ערכו התזונתי של התכשיר המיועד, החליטה הנאשמת לקחת עמה את הסיר עם תערובת השמנים הלוהטת לעבר המלח, במקום להביא המלח לעברו. בטרם צאתה להתגנבות, לרגע קל, התלבטה הנאשמת בינה לבין עצמה בדבר, נוכח מודעותה לסיכון הבטיחותי הכרוך בדבר, בעיקר כלפי עצמה, זאת למרות שבעבר הייתה מרים מזמינה את הנאשמת אל חדרה עם סירים בידיה כדי להראות לה את תבשיליה".
במקביל עולה מכתב האישום כי בן זוגה לשעבר של הנאשמת התקשר אליה בשעה 1:34, לאחר חודשים של נתק, עובדה שעוררה בספיר ניסני סערת רגשות, היא נמנעה מלענות לשיחתו, נטלה את הסיר באמצעות יד שמאלה בלבד, והשענת הסיר על בטנה, כשהיא ממשיכה לערבב את הסיר עם ידה הימנית. בעת כניסתה לחדר השינה החשוך נתקלה הנאשמת בשואב האבק הרובוטי, מעדה לכיוון המיטה ואיבדה את האחיזה בסיר,בשלב זה נשפכה תכולתו של הסיר על אבירי הגוף השונים של האם.
הנאשמת הדליקה את האור, נבהלה למראה המנוחה, וניסתה לטפל בה במקלחת על ידי התזת מים קרים, בהמשך הזמינה את מד"א. האם פונתה לבית חולים ונותרה מאושפזת, מורדמת ומונשמת, עד שב- 19.6.16 נפטרה.
3 צפייה בגלריה
האם מרים ניסני
האם מרים ניסני
האם מרים ניסני
טענות ההגנה: עיתונאית מבטיחה
טענתו של עורך דינה של ספיר ניסני, איתי רוזי, השתית את טענותיה להגנה מן הצדק על מספר סיבות. האחת היא כי בהתאם להחלטת פרקליט המדינה העוסקת בגרימת מוות ברשלנות של קרובי משפחה, לא היה מקום להגיש כתב אישם נגד ניסני.
כמו כן, ציינה ההגנה כי מצבה של הנאשמת הדרדר מאז האירוע, ודי בטרגדיה בה חוותה "והעונש ממילא תישא כל חייה בנסיבות". על כן אין להכביד עליה. כמו כן נטען כי הטיפול שקיבלה האם בבית החולים היה רשלני.
כמו כן טענו בהגנה כי האם הנחילה כללים נוקשים בבית. כך למשל נאסר על הנאשמת לבשל בשעות מסוימות, לא לאכול ליד השולחן, וכן נעילת התבלינים בחדרה. כמו כן נטען כי האם סבלה מהפרעת OCD קשה ומאובססיה לניקיון. לאור הנתונים הנ"ל, טענה ההגנה כי סף "הרשלנות של הנאשמת אינו גבוה, וכי למעשה מדובר באירוע נקודתי של חוסר שיקול דעת". בנסיבות אלו, הוסיפו בהגנה, הגשת כתב אישום כזה, הינה מעשה תקדימי, מאחר שלא נמצאו אישומים דומים העוסקים במקרה בין בני משפחה.
במסגרת ההגנה אף נטען לנסיבות האישיות הטרגיות של הנאשמת. כשבנוסף להדרדרות הכוללת במצבה, יש לקחת תחת חשיבות את העובדה כי הייתה "מטאור בעולם התקשורת". ועקב המקרה היא חוותה הדרדרות מקצועית, נפשית, בריאותית, חברתית ומשפחתית. כמו כן מצויין כי בשל היותה של ניסני דמות מוכרת בעולם התקשורת, האירוע סוקר בהרחבה יתרה.
ההגנה אף טוענת כי הרווחה לא עשתה די לעזור לה לאור המצב אליו הגיע לאחר המקרה, וכי היא "מצויה בחוסר כל". כמו כן, צוין ניכורה של המשפחה כלפיה, העובדה שהוגשו נגדה תביעות אזרחיות וצווי הרחקה מהבית, וכי היא נודתה מחוג משפחתה, וישבה "שבעה" לבד. כמו כן הובאה חוות דעת של פסיכיאטר שמצא כי הנאשמת סובלת מתסמונת פוסט טראומתית, ומפגיעה קשה ביכולתיה התפקודיות. ההגנה אף טוענת כי חקירת המשטרה של ניסני הייתה "מבזה" וכללה עלבונות ואיומים. לטענת ההגנה "המשטרה נהגה בחוסר אנושיות כלפי מי שהייתה מצויה בטראומה"
3 צפייה בגלריה
העיתונאית ספיר ניסני בבית המשפט (צילום: יריב כץ)
העיתונאית ספיר ניסני בבית המשפט (צילום: יריב כץ)
העיתונאית ספיר ניסני בבית המשפט (צילום: יריב כץ)
ההגנה אף טענה לרשלנות רפואית של בית החולים. נטען כי "לא ניתה להתעלם מהעובדה שהיא (האם) נכנסה לבית החולים על שתי רגליה כשהיא בהכרה ומשוחחת, וכי עקב החדרת קטטר לגופה בבית החולים, נגרם לאם קרע בגופה שלא אותר במשך 25 ימים וגרם לדימומים מאסיביים". כמו כן נטען כי למרות שהמשפחה נתנה הסכמתה, לא בוצע ניתוח לאחר המוות לגופה של האם.
ההגנה אף טענה כי נוכח מכלול הנסיבות "אף אם הייתה הצדקה להגשת כתב אישום בעת שהוגש, הרי שהנחיית פרקליט המדינה (בנוגע למקרים שבין בני משפחה) אשר פורסמה לאחר הגשת כתב האישום, נועדה למנוע הגשת כתב אישום בנסיבות דומות".
ההגנה אף הביאה עדים לתמוך בטענותיה. כשבין השאר העידה מכרה של האם מרים ושל ספיר, שאירחה את ספיר לאחר המקרה, ואיששה כי "ההתנהלות בבת האם הייתה חריגה עקב הכללים אותם קבעה האם". בין השאר עולה מעדותה לטענת ההגנה כי "הנאשמת גדלה בצורה מוגבלת ולא חופשית". כמו כן הובאו עדויות של מכרים של ניסני הצעירה שהעידו על יכולותיה הגבוהות, ועל הבית הלכאורה בעייתי בו גדלה.
הטענות נדחו
היום, במהלך דיון בבית המשפט השלום בפתח תקווה, נדחו טענותיה של ספיר ניסני, להגנה מן הצדק וביטול כתב האישום. זאת בשל הנזקים הקשים שנגרמו לאימה של הנאשמת. ניסני הבת הורשעה בעבירת גרימת מוות ברשלנות.
מבית המשפט נמסר: "בית המשפט קבע כי מדובר במעשה מרובה סכנות המבסס רף רשלנות גבוה, בשים לב. לשעה, לחשיכה, לשנת האם, למסדרון הצפוף, לדרכי הגישה הלא נוחות אל ארון התבלינים, לאחיזה בתערובת הלוהטת, לכוונה ליטול מפתח המונח תחת כרית האם, ולהתלבטות הנאשמת אם לעשות כן עקב הסכנה שבדבר."לפיכך נקבע שניהול ההליך הפלילי נגדה עולה בקנה אחד עם הפסיקה ועם הנחיות פרקליט המדינה בדבר העמדה לדין במקרי גרימת מוות ברשלנות של קרוב משפחה".
כמו כן נקבע כי "עסקינן במי שהודתה כאמור כי התלבטה אם לבצע את המעשה אותו ביצעה, מתוך מודעות לסכנה, ולאחר ההתלבטות צעדה לעבר מעבר חשוך, כשבידיה סיר ובו שמן רותח , וכאשר בכוונתה לבצע פעולות אותן בלתי סביר לחלוטין לבצע משאוחזים בסיר האמור". בנסיבות אלו, קבע בית המשפט, הנאשמת ביצעה מעשה אקטיבי , אשר ״טבועה בו מסוכנות אינהרנטית, ומודעות של הנאשמת לכך".
בנוסף קבע בית המשפט כי "מכלול השיקולים אותם על בית המשפט לשקול, ובהם קדושת החיים ושיקולי הרתעה, לצד אבן הבוחן ובהתאם להנחיית פרקליט המדינה, שהינה מידת הרשלנות, הגבוהה בענייננו, מביאים למסקנה כי מן הראוי ליתן ביטוי לחומרת המעשה, באמצעות הליך פלילי... בוודאי שלא ניתן לקבוע כי המאשימה פעלה במקרה כזה באופן בו על בית המשפט להתערב בשיקול דעתה ולקבוע כי ניהול ההליך מנוגד לתחושות הצדק וההגינות״.