את ערב ראש השנה תשפ"א יחגגו ב"גבולות" 14 משפחות חדשות שנקלטו לאחרונה בקיבוץ. בקיבוץ מספרים כי בשנים האחרונות הם מובילים תהליך של קליטה שתפס תאוצה בתקופת הקורונה.
משפחת מיכה בקיבוץמשפחת מיכה בקיבוץ
משפחת מיכה בקיבוץ
(צילום: סיון שאשא)
קראו גם >>
"משפחות צעירות בתחילת דרכן בוחרות בחיי קהילה עם ערבות הדדית, במרחבים הפתוחים, באיכות חיים ובחוסן קהילתי", אומרת מעיין ברעם, רכזת הצמיחה הדמוגרפית בקיבוץ. "בתקופת הקורונה הייתה עלייה בפניות להצטרף לקיבוץ ולקהילה. הביקוש הגדול מחמם את הלב והקהילה שלנו פתוחה לקלוט משפחות נוספות".
משפחת מיכה, אילנה (38) ואודי (40), עברה לפני שלושה שבועות לגבולות מהוד השרון עם שלושת ילדיהם: נויה בת 9, רון בן 7 וחצי וליבי בת שנתיים.
איך היה המעבר מהעיר לקיבוץ?
"עברנו לגבולות לפני שלושה שבועות, הכול טרי טרי. אנחנו גרים בדירה הזמנית, מחכים להיתרים ולהתחיל בשעה טובה בבניית הבית בשכונה החדשה" מספרת אילנה. "ההתרגשות גדולה, רגע לפני ראש השנה ו'משהו חדש מתחיל אצלנו עכשיו'. החלטנו לעבור מהעיר לקיבוץ כי רצינו להוריד הילוך בחיים האינטנסיביים שחווינו בעיר. רצינו חינוך אחר לילדים שלנו. חינוך קיבוצי בדגש על ערכי שיתוף, ערבות הדדית, חזרה לטבע, לפשטות. חיפשנו חיי קהילה, טבע ומרחבים. לגבולות הגענו בעקבות המלצת חברים טובים שלנו שהתחילו את תהליך הקליטה לפנינו. ובפעם הראשונה שהגענו לגבולות – התאהבנו. התאהבנו ב'נווה המדבר', הפינה הירוקה בנגב. פגשנו קהילה חמה ומגוונת, משפחות ותיקות וצעירות שהקימו קהילה שרוצה לצמוח ולגדול ומחבקת את מי שרוצה להצטרף אליה".
איך המשפחה המורחבת הגיבה למעבר?
אילנה: "למרות שבהתחלה המשפחות שלנו לא הבינו את ההחלטה שלנו לעבור מהמרכז לגבולות המרוחקת, והביעו את החששות שלהם מהמרחק, תוך כדי תהליך הקליטה, שארך כשנה, הם הבינו שזאת ההחלטה הטובה ביותר עבורנו כמשפחה וכמובן תמכו ותומכים בנו. אנחנו משתדלים לשמור על קשר עם החברים שנשארו במרכז, מתחילים ליצור חברויות חדשות ושמחים שבחרנו לחיות בגבולות".