ברביעי האחרון הוגשה הצעה לסדר של חברי מועצה ובראשן אביבה גוטרמן, לפיה האחריות על צהרוני גני הילדים בהוד השרון תחזור מהחברה לקידום החינוך, לאגף החינוך בעירייה וזאת עקב ״ריבוי תלונות ושירות לא טוב ותקלות בהפעלת הצהרונים״, כדבריהם.
קראו גם >>>
הצעה לסדר זו הוסרה על ידי המציעה מאחר והתברר לה במהלך הדיון כי העירייה נמצאת כבר בבחינה מקיפה של אופי ההפעלה הנכון. "מיינט הוד השרון" ערך בדיקה מקיפה לבדיקת הנושא, תוך שימת דגש על תפקודה של החברה היום לעומת השנים הקודמות בהן הצהרונים וגני הילדים היו באחריות העירייה.
זיג זג
בהקשר זה יש לציין, כי המעבר לחברת "מוסדות" המוכרת היום כ "החברה לקידום החינוך והתרבות" - החברה המנהלת את הצהרונים בימינו, נעשתה בתקופת כהונתו של ראש העירייה הקודם, חי אדיב, כשאביבה גוטרמן כיהנה אז כסגניתו, וגם אז רבו התלונות על תפקוד הצהרונים, שבשלם הועברה האחריות לחברת מוסדות. גורמים שמכירים את נושא הצהרונים משנים עברו טוענים בהקשר להצעה לסדר שהוגשה אתמול, כי "כי ההצעה הזו ודומותיה הם פופוליזם זול. חברת המועצה אביבה גוטרמן (אחת ממגישות ההצעה לסדר א.א) שכחה שמי שניהל בזמנו את הצהרונים לא הייתה העיריה דרך אגף החינוך אלא חברת 'אם המושבות', והעירייה מעולם לא ניהלה בהוד השרון את צהרוני גני הילדים".
כך או כך, כאמור, בשל תלונות רבות שהיו בזמנו על תפקוד החברה החליט ראש העיר דאז להחליף את חברת אם המושבות בחברות מוסדות.
רקע: כידוע קיומם של צהרונים בישראל נובע מאי מימושו של יום לימודים ארוך ברוב מוסדות חינוך החובה, ומאי תיאום בין חופשות מערכת החינוך להקצבת ימי החופשה לעובדים בשוק העבודה בישראל.
אוכלוסיית היעד של הצהרונים הם ילדים בגילאי גן (אשר אינם שוהים במעון יום בו מתקיים יום לימודים ארוך). קיימים גם צהרונים לילדים בכיתות הנמוכות של בית הספר היסודי אשר הם צעירים מכדי לחזור מבית הספר ללא השגחה, אך בהוד השרון קיומם של צהרונים מסוג זה אינה שייכת לחברה לקידום, אלא בתפעול מערכת החינוך העירונית.
חלק מהצהרונים מתקיימים בתוך מבני גני ילדים. אחרים מתקיימים במוסדות ציבור כגון מתנ"סים וקיימים גם צהרונים במבנים פרטיים, לרבות דירות מגורים. כלומר, באפשרות התושבים לבחור את הצהרון על פי ראות עיניהם, כאשר באופן טבעי צהרונים פרטיים יקרים יותר מצהרונים המסופקים על ידי העירייה דרך החברה לקידום, שהינם מסובסדים ברובם.
89 גנים ו-2248 ילדים
נכון להיום קיימים 89 צהרונים באחריות חברת מוסדות (לעומת 76 גנים אשתקד - דבר שגם מלמד על גידול באוכלוסיה הצעירה, וגם על מעבר של הורים מצהרונים פרטיים לצהרונים של החברה). בהתאמה, גם חל גידול בילדים הפעילים במסגרת הצהרונים מ-1954 ילדים אשתקד ל-2248 השנה. נוכח השנה מהמאתגרות בהיסטוריה, בפרט בתחום הצהרונים עם פרוץ מגיפת הקורונה והפגיעה החזרתית גם בזמני ההפעלה על פי המתווים השונים וגם הפגיעה הבריאותית בצוותי הצהרונים, נתונים אלו מרשימים, אך בד בבד יש לזכור כי נוכח הגידול בפעילות גם נצרך גיוס כח אדם תואם. ולמעשה, הגענו לליבת הבעיה שבשלה רבים מההורים מתלוננים, כאז כן עתה, על מחסור בכל אדם זה, בעיקר בסייעתות. יש לציין, כי הבעיה בגיוס סייעות היא בעייה כלל ארצית, שהחמירה מאוד בתקופת הקורונה מטעמים מובנים (ראו טבלה).
נכון להיום, בשל המחסור הקיים בכח אדם החליטה הנהלת החברה כי כל הכנסה שמתקבלת בתחום הפעלת הצהרונים – מושקעת בצהרונים עצמם - היינו ללא רווחיות. בנוסף, לנוכח המשבר וריבוי התלונות, הכניסה החברה מערכת CRM שמאפשרת לייעל ולשפר את איכות ומהירות המענה לסוגי הפניות השונים, תוך מעקב על קבלת הפנייה, סוג הפנייה ומשך הטיפול בה . עד כה, פניות ההורים הופנו למוקד חיצוני, עם יכולת ניטור ומעקב מצומצמות. כעת המוקד מעניק מענה ומעקב באופן מלא וישיר תוך יכולת לנטר פניות לפי נושאים. בנוסף למענה הטלפוני, ההורים יכולים לפנות בנושאים שונים באמצעות טופס דיגיטלי. הטופס נתמך במערכת של ניהול לקוחות CRM.
חינוך מיוחד
לאחר שבשנים קודמות פעל צהרון אחד לילדי החינוך המיוחד אשר היה רב גילאי ולא נתן מענה לילדים כמתבקש. החברה פתחה השנה שלושה צהרונים לילדי החינוך המיוחד מותאמי גיל . מעבר לפתיחת הצהרונים גויסו עובדים מתאימים והוכשרו לצורך הנושא בדומה לגני העירייה.
אוכל
במהלך החודשים אפריל מאי, החברה קיימה מכרז הזנה לצהרונים, והחלה את ההתקשרות בנושא ההזנה באופן ישיר מול ספק המזון. הליך שלמעשה הביא לחסכון שנתי של כ- 400,000 שקל לשנה תוך הקפדה על איכות המזון והשילוח.
כח אדם
בשיתוף עם עיריית הוד השרון יצרה החברה מתווה מיוחד אשר מאפשר המשך עבודה בצהרונים בתמורה למענקים ותוספות מיוחדות לעובדות העירייה. ההליך התבצע אל מול משרד האוצר וזכה למעמד של פיילוט חריג כאשר המדינה מבקשת למעשה לבחון באמצעות המתווה העירוני מתן מענה ארצי לבעיה האמורה. כמו כן, הוקם מרכז ההכשרות לצוותי הצהרונים, הכולל הכשרה בכל הנוגע לעבודתם היום יומית וכן הרצאות העשרה בתחומי חינוך לגיל הרך.
חינוך
בנוסף, הורחב הצוות הפדגוגי ברכזת פדגוגית נוספת וגויסה לעבודה בצהרונים מובילה ומרכזת תוכנית שה"מ בגני הילדים (יועצת התנהגותית).וזאת כדי לגשר על פערים התנהגותיים ופדגוגיים במעבר בין הגן של הבוקר לבין הצהרון.
תשלומים
בשונה משנים קודמות השנה היה עיכוב משמעותי בקבלת סבסוד ממשרד העבודה והרווחה, מעבר לכך שהמציאות הכלכלית בארץ גרמה להגדלה משמעותית של מעגלי הקושי הכלכלי. ההחברה בשיתוף עם העירייה, קיימה ועדת הנחות בכדי לתת מענה למשפחות אשר נקלעו לקשיים כלכליים, לרבות דחיית תשלומים להורים שנזקקו לכך עד למתן הסבסוד מטעם משרד העבודה והרווחה, אשר התעכב בשנה זו כאמור.
קורונה
למעשה החל מתחילת משבר הקורונה נפתחה השנה שלוש פעמים: הדבר פגע באופן די משמעותי גם בעובדות הצהרונים, ובפן הרגשי בילדי וילדות העיר. ילדים אשר רק התחילו את מערכת החינוך העירונית היו צריכים להסתגל במשך 3 פעמים מחדש למערכת שגם כך הסתגלות אליה מלווה בקשיים רגשיים אובייקטיבים.
מספר העובדות אשר יצאו לחופש מחלה מהווה כמעט 50% ממצבת כוח האדם דבר שהצריך גיוס מיידי של 100 עובדות. בנוסף, המתווים אוסרים על כל פעילות של חוגים בגנים ובקייטנות – דבר אשר פוגע באופן משמעותי בתפקוד הגן.
"הבעיה לא תיעלם אם נעביר אותה מאד לשני"
יו"ר החברה לקידום החינוך והתרבות וסגן ראש העירייה נאור שירי תוקף את הממשלה במה שהוא מגדיר "'זלזול בוטה בילדי הגיל הרך".
"החינוך בגיל הרך במדינה זוכה להתעלמות מבישה ממשרדי הממשלה", הוא אומר, "נוכח העובדה שהיו לנו שר מים ויש לנו שרה לחיזוק הקהילה, והשנה אזרחי המדינה שילמו 1.67 מיליארד שקל למשרדים מיותרים, לא מצאו לנכון לחשוב שיש צורך במשרד סופר קריטי – המשרד לגיל הרך. בעיריות רבות בעבר היה נהוג שצהרונים יתנהלו בעירייה, נוכח הניסיון והקשיים בניהול מסגרות אלו בעיריות, הביאו למצב שהנהלות עיר קיבלו החלטה להעביר את ניהול צהרוני גני הילדים לחברות עירוניות או חברות פרטיות".
אולי זה באמת הפתרון כמו שמציעים חברי מועצה?
"הקשיים בניהול מסגרות הצהרונים לא יחלפו מן העולם כאשר יעבירו את המסגרת לעירייה, הבעיה לא נפתרת שמוסרים אותה מאחד לשני, אנו רואים דוגמאות אין ספור ברחבי המדינה, עיריות רבות ניסו להחזיר את המסגרות לתוך העירייה שוב – ועתה מתקשות מאוד בתפעול המערכת העצומה הזו, ולמעשה מתרחש ההליך ההפוך בדיוק – החזרה למודל של הפעלה פרטית".
אז מה הפתרון? הרי יש תלונות רבות של הורים?
"הפתרון בעיניי חייב להיות משולב – מחד, הנהלת עיר ששמה את החינוך לגיל הרך בראש סדר העדיפות דבר אשר יתבטא בהקצאת משאבים מתאימים, יחד עם הגמישות הניהולית והיתרונות בחברות כלכליות ולמעשה לשלב את היתרונות של שתי המערכות יחד על מנת לייצר מסגרות פדגוגיות מתאימות לגיל הרך. לא מן הפה אל החוץ ולמזלנו קיים שיתוף פעולה כזה בין העירייה והעומד בראשה לבין החברה"
והתלונות?
"אנחנו ממשיכים ללמוד ולהשתפר. קיבלנו חברה במצב מסויים, תקציבית וניהולית, ואנחנו פועלים כל העת להתחדש ולתת מענה טוב יותר לילדות וילדי העיר. החברה בעבר פעלה תחת מציאות לא הגיונית כאשר הנהלת העירייה לא ראתה בה זרוע מבצעת של העירייה, ובמובן הזה לקודמיי בתפקיד הייתה מציאות יותר קשה להתמודדות. היום זה ברור שהחברה היא כאן לתת שירות לתושבות ותושבי העיר מטעם העירייה ובשבילה ולכן אנחנו מצליחים לקדם את השינויים המבניים והתפיסתיים בתוך הארגון. התלונות במובן הזה עוזרות לנו מאוד למקד את הצרכים ולתת את המענים הנדרשים".
