עד לפני חודש יולנה וילהיים עוד עמדה בקופה של בית הקפה-קונדיטוריה 'וילהיים' אותו ייסדה לפני 70 שנה, ומכרה עוגות ומיני מאפים ייחודיים. בשבוע שעבר נפטרה כמעט בגיל 97. היא הותירה אחריה שני ילדים, ארבעה נכדים, חמישה נינים ומאות מכרים ולקוחות עצובים והמומים.
יולנה ובעלה דוד, זוג ניצולי שואה ממוצא הונגרי, עלו לארץ בתקופת הצנע והתגוררו בצריף דל ברעננה. כדי להתפרנס – דוד אפה עוגות. מאחר ולא קיבלו אישור להפעיל עסק למכירת עוגות ברעננה, הם מצאו מקום בהוד השרון, אז המושבה רמתיים.
"הם קנו את המקום בדמי מפתח ומכרו את הזהב שהיה ברשותם כדי לקנות מכשירי חשמל וכדי לשפץ את המקום", מספרת מרים, בתה של יולנה. "גם אז היה קשה מאוד. לא היה קמח, לא היה סוכר. את השוקולד השיגו רק בשוק השחור. ההורים שלי ניסו לשרוד, כמו כולם בעצם. אבל לאט לאט המקום צבר קהל אוהד של לקוחות ותורים ארוכים השתרכו מחוץ לקונדיטוריה עד שהפכנו לעסק מצליח.
"בהתחלה הקונדיטור הראשי היה אבא שלי. אימא תמיד עזרה לו לקפל, לערבב, לחתוך להוסיף סוכר. אבל התפקיד העיקרי שלה היה הטועמת הראשית. היא הייתה מחליטה בסופו של דבר אם יש יותר מדי לימון או צריך להוסיף עוד שוקולד".
"אמא הייתה אישה צנועה מאוד. הייתה לה יכולת לזהות ולהבין מי האדם מולה, זהמה שעשה אותה כל כך אהובה, כי היא ידעה לתת שירות. היא הייתה ממש אישיות בהוד השרון. היא תמיד הייתה מתוקתקת ומסודרת. אמרו עליה שהיא יפה מאוד. היא הייתה מאוד אינטליגנטית, אהבה לשמוע פוליטיקה וחדשות. היא הייתה אמא טובה, חמה, תומכת ומעודדת. כשהייתי הולכת איתה ברחוב היא הייתה נעצרת עשרות פעמים כשמכריה בעיר היו עוצרים לברך אותה לשלום. בשבעה שלה הגיעו יותר לקוחות מאשר בני משפחה. זה לא הפתיע אותי אבל מאוד ריגש אותי לראות כמה שאהבו אותה בהוד השרון".
בית הקפה המיתולוגי הוא עסק משפחתי מצליח ומוכר. מרים, אחות מוסמכת במקצועה, מנהלת את המקום יחד עם בתה ונכדותיה אבל היא מקפידה להדגיש שהיא הפועלת הראשית כאשר אמה ז"ל הייתה הבוסית. בית הקפה המיתולוגי כיכב בעטיפת התקליט המשותף של יהונתן גפן ודיויד ברוזה. בתמונה רואים את פניה המחייכים של יולנה מגישה להם קפה. המשורר יהודה עמיחי כתב שיר על בית הקפה והוותיקים בעיר מספרים שראש הממשלה הראשון בן גוריון היה מבקר לעיתים תכופות בבית הקפה, הנשיא אפרים קציר וכן גם מאמן הכדורגל המפורסם דרור קשטן פקד את המקום וכך הכיר את אשתו חני, נכדתה של יולנה. התושבים מספרים על בית קפה שהוא פנינה של היסטוריה ואישה שהיא סמל של הוד השרון של פעם.
גם לסגנית ראש העיר כנרת אלישע כהן זכרונות מתוקים: "טרם גיוסי לצה"ל עבדתי בקונדיטורית וילהיים שהייתה חלק מנוף ילדותי. פנינה ששימשה מפגש לכל תושבי העיר. נפלה בחלקי הזכות לעבוד בקונדיטוריה לצד דוד וילהיים ויולנה המקסימים במלצרות ובעזרה במאפייה. בקומה התחתונה במאפייה זכיתי לצפות בדוד וילהיים שהכין את המאפים המיוחדים של הקונדיטוריה וביניהם כיס הגבינה המיתולוגי שעד היום אני לא מוותרת עליו ופוקדת את המקום לפחות פעמיים בשבוע".
