תושב העיר עתר לבית המשפט לתביעות קטנות לחייב את "חצי חינם" בהוד השרון בפיצוי בסך 8,200 שקל בגין הפרת חוק הפיקדון על מכלי משקה. לטענתו, במספר מקרים הוא הגיע לסניף בהוד השרון על מנת להחזיר בקבוקי משקה ריקים ולקבל בתמורה את סכום הפיקדון, ובכולם סירבו לקבל את הבקבוקים ולהשיב לו את כספי הפיקדון.
קראו גם >>>>
בכתב ההגנה טענו ב"חצי חינם" כי בסניף מותקנת מכונה אוטומטית להשבת בקבוקים ואין היא חייבת (בהתאם להוראות החוק) לקבל בקבוקים ריקים ולשלם את דמי הפיקדון. עוד נטען כי אף על פי כן, באותם מקרים בהם המכונה אינה קולטת את הבקבוק (מסיבה זו או אחרת), היא מקבלת את הבקבוקים באופן ידני, אלא שאין בידיה כל תיעוד לכך שהתושב סורב בסניף למסור את הבקבוקים.
הרשם הבכיר מיכאל שמפל קבע כי "בעוד שהתובע הציג בפניי גרסה עובדתית מלאה ושלמה והגיונית שאף מגובה בראיות דוגמת צילומים שצולמו בזמן אמת , הנתבעת, לעומתו, לא הציגה בפניי כל גרסה, היות ונציגתה שהתייצבה לדיון לא ידעה למסור דבר, או חצי דבר מידיעה אישית ביחס לאירועים אשר בבסיס התביעה. לא קיבלתי מנציגת הנתבעת כל הסבר שהניח את דעתי לכך, שמנהל הסניף לא התייצב לדיון. בהעדר עדותו של מנהל הסניף, לא עלה בידי הנתבעת לסתור אף לא אחת מטענות התובע וכמובן, שלא עלה בידיה להוכיח את טענותיה שלה בכתב ההגנה.
"בסופו של יום, טענות התובע לא נסתרו, עדותו מקובלת עלי לחלוטין ועל כן אני קובע, כי הנתבעת סירבה שלא כדין לקבל, בארבע הזדמנויות שונות, בקבוקים מהתובע ולשלם עבורם את כספי הפיקדון. כמו כן אני מקבל את טענת ה תובע כי "זכה" ליחס בלתי הולם ופוגעני ממנהל הסניף. סבורני, כי לכל אורך הדרך, בכל אחד מהמועדים מושא התביעה, הנתבעת הפגינה כלפי התובע יחס מזלזל, בלתי ראוי ואף מבזה והיא אף המשיכה ביחס זה, שעה שנמנעה, ללא כל הסבר (ולטעמי - במודע) להעיד את מנהל הסניף. מדובר, כך אני סבור, לא רק בזלזול כלפי התובע, אלא אף בזלזול כלפי ביהמ"ש".
בית המשפט חייב את חצי חינם לשלם לתובע סך של 5,700 שקל.
