כשסהר בראון (22) נבחר להיות הקפטן של הפועל כפר סבא בעונה שעברה, לא מעט גבות הורמו. הרי לא בכל יום מקבל שחקן צעיר ולא הכי מוכר תפקיד ייצוגי בקבוצה שהמסורת שלה נמצאת בבסיס גאוותה. ובכל זאת, מפגישה איתו, קל לזהות אצל בראון את הסממנים שתפסו אז את עיניהם של סתיו שחם ורובי רגב. מעין תמהיל בריא של יציבות ואופטימיות, שבואו נודה על האמת, לא בדיוק הכי מזוהה עם המועדון הירוק וסביבתו, בטח בעונה האחרונה.
כשאני שואל אותו לגבי מודל לחיקוי, הוא מצביע ללא היסוס על דירק נוביצקי מה-NBA, לא בדיוק הדמות שאתה מצפה לשמוע עליה משחקן כדורגל ישראלי ממוצע. יש בכך משהו כמעט סמלי, שהנער שבילה את שנותיו המעצבות בזיג זג בין הוד השרון לדאלאס ("היה מדהים, אין מועדון בארץ עם מתקני הכדורגל שיש שם בתיכונים") עקב עבודתו של אביו, בוחר דווקא בנוביצקי האאוטסיידר, אלוף אנ.בי.איי שהתקדם במסלול קבוע ויציב מעמדת אנדרדוג לתהילת עולם. כמו רוצה לומר, בעולם של מייקל ג'ורדנים, יש גם מקום לנוביצקים. "מספר 41 זה בגללו", הוא מסביר וממשיך, "הוא ספורטאי ברמה הכי גבוהה שיש. אין מה להגיד. מקצוען, צנוע, עובד קשה, שם בשביל הקבוצה. טיפוס מאוד שונה ממה שרואים בספורט ואני מתחבר אליו מאוד", מנמק בראון תשובתו המשונה וההגיונית להפליא.
ולא מן הנמנע שהנוביצקיות הזו, השקט, כמו עוגן בסערה, שימשה אותו לא מעט ברכבת ההרים המשוגעת שעברה על הפועל כפר סבא, מהעלייה המהירה לליגת העל ועד לאפשרות פירוק המועדון כפי שהוצגו במהלך הקיץ. ובראון עדיין פה.
סהר, הקבוצה הזו עברה טלטלה לא נורמלית בקיץ. היו דיבורים על פירוק, ובקרב האוהדים היה גם חשש שהעונה יורדים גם לליגה א'. ידעת שתחזור?
"זה הבית שלי, אני רציתי להשאר בכפר סבא. גם היה לי חוזה מעונה שעברה לעונה הקרובה. כאן גם עליתי מהנוער לבוגרים, זה המועדון שנתן לי את הבמה והרגשתי שזה המקום הכי טוב בשבילי. כמובן, לכל שחקן יש שאיפות להתקדם ולהגיע הכי רחוק, אבל אני מאמין שזה יקרה בזמן המתאים ולמקום המתאים".
נתנו לך את סרט הקפטן בגיל 22. איך זה להיות קפטן צעיר?
"זה היה מאוד מרגש ומפתיע. הייתה לנו איזושהי אסיפה וסתיו (שחם, א.י.) דיבר והודיע על זה. הופתעתי מזה מאוד, אבל זה כבוד גדול להיות קפטן במועדון כזה גדול בגיל צעיר. זה הרבה אחריות".
מהן השאיפות שלך לעתיד?
"כמובן, כמו כולם גם לי יש תוכנית. אני שואף להגיע לנבחרת. שואף להגיע לחו"ל".
אתה אומר נבחרת. אתה לוקח אותי לשאלה כואבת. כקפטן, מה אתה חושב על השלכת סרט הקפטן על ידי ערן זהבי במשחק מול מקדוניה?
"ערן שחקן ענק. אין בכלל מה להגיד. כמו כולם גם הוא טועה. הוא גם אמר את זה לאחר מכן. אני בטוח שהוא ימצא את הדרך לנבחרת ועוד יעזור להם. למרות הודעת הפרישה, אני בטוח שהוא עוד יחזור ובגדול".
נחזור לנקודה בקיץ שדיברו על פירוק. עם סגל שלא ציפו ממנו לגדולות ואתם רצים חזק. יש דיבורים על ליגת העל. איך אתה מסביר את זה?
"קודם כל, את עצמנו אנחנו לא מפתיעים. אולי את התקשורת, ואת האנשים שמסביב ומדברים, אולי הם מופתעים. אבל בנו פה סגל מעוד שחקן ועוד שחקן ועוד שחקן, והתגבש סגל יפה שאני מאוד מאמין בו. אני בטוח שאם הכל יתחבר אז נעשה תוצאות יפות. לגבי ליגת העל, אני יכול להגיד לך את המטרה האישית שלי העונה. בתקופה האחרונה הקהל קצת התנתק מהקבוצה והמועדון, והקהל זה הכוח שלנו. במועדון שרוצה לחשוב ליגת העל ומעבר, חייבים להיות מחוברים לקהל. ואני חושב שאם הקהל יחזור למגרשים, נהיה ביחד ונשחק כדורגל שמח, ובסופו של דבר כדורגל זה הנאה – אז אם נעשה את זה נגיע לליגת העל ונעשה הישגים יפים בעתיד".
אתה מדבר על כדורגל והנאה, זה בדרך כלל מקושר עם שחקני התקפה.
"לא תמיד הייתי בלם. כשעברתי פה לבוגרים, רובי (רגב, מנכ"ל הפועל כפר סבא לשעבר, א.י.), העביר אותי להיות בלם ומאז אני רק בלם".
איך אתה באמת מרגיש לגבי סתיו שחם ורובי רגב?
"רובי באופן אישי מאוד עזר לי. מאוד קידם אותי ומאוד היה בעדי, ואני חייב להגיד תודה על זה. וסתיו, אני חושב שהוא עשה פה דברים מאוד יפים, לקח את המועדון מליגה א' לליגת העל. בסופו של דבר המועדון יציב בליגה הלאומית אז אני חושב שצריך להגיד לו המון תודה, ואני גם באופן אישי רוצה להודות לו על התקופה של הקבוצה ביחד".
ומה אומר לך השם יצחק שום?
"השחקן הכי גדול בתולדות כפר סבא. אגדה. אין מה להוסיף".
אתה עברת כמה וכמה מאמנים בתקופה שלך בהפועל כפר סבא, שרון מימר, אלי כהן ופליקס נעים. איך הרגשת עם זה?
"האמת שזה די חדש לי כל הקטע הזה שמפטרים מאמנים ככה בקלות. זה לא קל. אבל כל מאמן מביא את הגישה שלו ואת האני מאמין שלו ולצערנו זה לא הלך".
יש מישהו מהמאמנים שהתחברת אליו בעונה שעברה?
"אני יכול להגיד לך שמבין כל המאמנים שהיו לי עד עכשיו אני הכי מתחבר למסאי (דגו, המאמן החדש, א.י.). מסאי הוא טיפוס מאוד אמיתי, הוא מתחבר לשחקנים, הוא מאוד כנה והוא מבין כדורגל ברמה הכי גבוהה שיש. מאמן גדול".
גם האחים שלך שחקני כדורגל. נראה שאי אפשר להפריד את הכדורגל והמשפחה שלך.
"כן, יש את ההורים ואת שני האחים שלי שמאוד תומכים בי בכדורגל ושניהם גם משחקים (רום משחק בהפועל הוד השרון, פלג משחק בילדים של הפועל כפר סבא, א.י.), אז יש לי חלום שכולנו נשחק ביחד. אנחנו דוחפים אחד את השני והולכים למשחקים ביחד. אז המשפחה שלי הכי תומכת בעולם. וכמובן יש את בת הזוג שלי, שלי דריקס (בתו של שחקן העבר אלי דריקס, א.י.) שהיא מאוד עוזרת ומאוד תומכת בי. בכלל, המשפחה שלה זה כמו המשפחה השניה שלי".
